. קול קורא אל המדבר. - ארץ ישראל בלבי - בלוגים - ערוץ 7

מבזקי חדשות

שרות "עדכן אותי"
רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
כ' אדר תשס"ו, 20/03/2006

קול קורא אל המדבר.


יש יום וחצי חופש, מנצלים את ההזדמנות ויוצאים לטייל.
קול קורא אל המדבר.

אנו כאן, במדבר, מביטות אל הצוקים אל הנוף הפראי. גדולי המנהיגים שלנו צמחו כאן, במדבר.
כשתביט בו מרחוק, במדבר, תראה את שומם, צחיח, מת. אך זו טעות, אשליה, כי המדבר שוקק חיים. צמחים, ציפורים, לטאות, יעלים ועוד, רק צריך להיות בשקט, להקשיב.
מעלה צאלים. עליה לא קלה. כמה כוח יש בצוקים הללו. קשה, אבל לא עוצרים באמצע עליה. הגענו למעלה, הנוף נפרש לרגלנו.
 
בראש ההר - קרוב לשמים.
גם כעם, לעיתים דרכנו קשה, רצופה אבנים ומכשולים, לכן צריך להגיע למעלה, כי משם הכל ברור - קרוב לשמים.
ממשיכים במסלול, משסיימנו את העליה הדרך קלה בהרבה.
כמה רבות אנחנו יכולים ללמוד ממנו מהמדבר, צריך רק להקשיב....שקט.
 
נתקלנו בדרכנו בשיח, כולו פורח בלבן, בפרח קטן שפרץ מתוך הסלע הקשה, פורח בסגול עז, מתריס לעומת הצהוב שסביבו. פריחה באמצע המדבר.
אנו נמצאים במדבר, מדבר רוחני, נראה שהערכים מתמוטטים, לא רואים כיוון, חלקים גדולים ממה שהאמנו בו נגמר.
פריחה באמצע המדבר... יש כוח, יש חיים, צריך רק להאמין.
 

שעת אחר הצהריים. 6 בנות, שעתיים לפחות עד לסוף המסלול, ליטר מים. כמה שהשתדלנו לחסוך, המים לא מספיקים. גם הזמן מספיק בקושי. רגע של התלבטות, בין זמן למים. מים יותר חשובים, עולים לעין נמר. שם אפשר למלא את בקבוקים במים. מים מינרלים בחינם...
                                       
מים במדבר. התורה נמשלה למים. תורת חיים.
גם בתוך הקושי, בתוך המאבק אלוקים דואג לנו, שלא נישאר בלי מים באמצע המדבר. גם כשקשה, ולא ברור מאיפה לוקחים כוחות, ישל נו את התורה. מים במדבר. 
 
שם במדבר נעלמים הספקות, כמו מתגמדים לעומת איתני המדבר. מהו האדם לעומת פרא המדבר? מהו לעומת ריבנו של עולם? כל מה שתהינו, חששנו, כשמגיעים למדבר הכל נעלם. במקום עלינו להשאיר את החומר מאחור, לפתוח את ליבנו למדבר, ואז מוּסָרים המסכים ורואים שקוף, ברור.
קול קורא אל המדבר.
 
(עין נמר)


ארץ ישראל בלבי

מאת יהודיה מארץ ישראל
תושבת גב ההר, ארץ ישראל בלבי, עם ישראל בנפשי ותורת ה' זוהי דרכי. על העם הארץ התורה מה שמחבר ומה שלא.
הירשם ל RSS של הבלוג


בשעה טובה ומוצלחת אלבום הציורים שלי עלה, אתם מוזמנים גם להגיב על התמונות.
לצפיה
סוף סוף האלבום עודכן. התמונה האחרונה: הסנה בוער באש

שבועת עזה/ מאת תדהר הירשפלד, עדי עד
אם אשכח דיר-אל-בלח תשכח ימיני
אם אשכח בית להיא תדבק לשוני
אם אשכח את חאן-יוניס בורייג' נוצירת
אם אשכח את כל אלה אפילו אחת
 
אם אשכח את עבסן אל-צעיא ואל-כיבר
אם אשכח את ג'בליה ועזה העיר
אם אשכח את רפיח, מורג, כפר דרום
אם אשכח גוש קטיף וחופי החלום
 
אם אשכח חבל עזה אדמת ישראל
אם תנוח נפשי בנצחון ישמעאל
אם אשכח את אחד הכפרים השוקטים
אם אשכח את אחרון מחנות הפליטים
 
אז תשכח ימיני וזרועי גם תקהה
ואור בוקר על עזה ראה לא אראה
אם יסור לבבי מאדמת אבותיי
אם ירעילו לבי הבוגדים באחי
 
השמחים לאיד עזה בפרוץ בה ערב
האומרים חבל עזה מאוס כעקרב
השוממים מחוזות ילדותי הטובים
ומשתפים זימרתם הצרחות-העורבים
 
אך אני לא כהם, וכהם  לא אהיה
חבל עזה לי הוא, ולי גם יהיה
לא קטיף וגדיד ישובון לחולות:
כי ג'בליה, חאן יוניס ושאר הגלילות
 
הן שלנו, שלנו, זיכרון בי נצור
ויחכו יום מחר, לעת אפס עצור
ואחזנו אז חרב ושיר ומזמור
ואשק חולות עזה, וזרח שוב האור
 
נצרים, בדולח, גן אור, וגדיד
גני טל, דוגית, תל-קטיפא ונווה דקלים
עצמונה, אלי סיני, כפר דרום
אלי סיני, נצר חזני, רפיח-ים
 
אף מורג, ניסנית ושירת הים
כפר-ים, פאת-שדה, שליו וקטיף
עימהם גם גנים, כדים, חומש ושא-נור
הן אשבע בשבועה עזה
נשוב לבנותכם בלא כל מורא