י"ב כסלו תשס"ו, 13/12/2005
פוליטיקה היא לא מילה גסה
לפעמים אנחנו יושבים,
חבורה של חולמים,
מדברים ומתכננים,
איך נתקן עולם,
איך נשפיע על כולם,
אך המעשים?
איה המעשים?
קשה לנו, החולמים, להבין שמחלומותינו לבד לא ייבנה העולם; נכון, לחלומות יש מקום חשוב, צריכים אנשים שידעו להתוות דרך לתת חזון, אך זוהי רק ההתחלה.
אך החולם בשלו עומד, רוצה הוא כאן ועכשיו עולם מתוקן כך הוא שמע בתנועה וכך העמיק בישיבה. ארץ ישראל- השלימה. תורת ישראל- בכל עיר ופינה. עם ישראל- ללא עניים והבדלי מעמדות.
הבעיה הגדולה של החולמים היא שהם נשארים בחלום, באיזה עולם אדיאלי ואוטופי שכזה; הם חושבים שכולם כמוהם, שישנה רק אמת אחת, וכולם צועדים אליה- ואז יום אחד הם מתעוררים ומגלים שהם לבד.
כאשר פוגשים החולמים בפוליטקאים הם לא מבינים אותם, איך ניתן לוותר על חלק מן האמת לטובת איזה אמת חלקית, כי בעוד ולחולמים העולם הוא ישר, בפוליטיקה עוסקים באומנות האפשר. כי יאמר הפוליטקאי לאיש החזון, חזונך יפה, אך חכה זה עדיין לא הזמן, צריך קודם להכין את העם, צריך כסף ושאר משאבים, ובתכלס צריך לדעת מאיפה להוציא תקציבים, ולפעמים בשביל לתקצב פרוייקט חדש ומזהיר נאלץ לקזז במקום אחר שם אנחנו פחות לחוצים, ויש גם רעיונות שעליהם נאלץ לוותר, לא לגנוז, רק לשים בצד, לחכות לזמן טוב יותר.
אך החולם בשלו עומד, רוצה הוא כאן ועכשיו עולם מתוקן כך הוא שמע בתנועה וכך העמיק בישיבה. ארץ ישראל- השלימה. תורת ישראל- בכל עיר ופינה. עם ישראל- ללא עניים והבדלי מעמדות. ושיכינו תשתיות לבניין המקדש, ויפַתחו את היישובים בנגב, בגליל, בשומרון וביהודה. ושלא תשאר אשה ללא עבודה. ושאר מחשבות טובות המוכרות לכולנו מההפגנות ומשאר כרזות.
וכך יצא לפוליטיקה בעולמם של החולמים שם רע ונורא, כאנשים שרק רודפים אחריי כבוד ושׂררה- הרי פתרונות ממשיים הם לא נותנים, וגם כאשר איזה פוליטקאי כבר עוזר באיזה מקום, ישר יוצאים המלעזים ואומרים שהכל לכַבוד האישי שלו. וכאשר הפוליטיקאי נכשל במקום אחר, שוב מלעזים שזה לא היה לא מספיק חשוב אז הוא לא התאמץ.
אני לא תמים, ולא מנסה לומר שכל נבחרי-הציבור שלנו צדיקים, והרי ידוע שכח ושלטון הם משחיתים, אך ביסודם הם לא אנשים רעים ולפחות אצלנו במגזר יש להם הרבה מטרות, אך הם יודעים לשחק את משחק ה'אפשר' ולפעמים אולי אני לא מסכים עם הבחירה או אם דרך הפעולה, אך זה המשחק בעולם הקר, אם תרצה הכל תשאר ריקן, אבל אם תוותר אולי תזכה במשהו קטן. שנאמר: עדיף ציפור אחת ביד משניים על העץ (שם, כאן).
ועכשיו אנחנו שוב עומדים מול מערכת בחירות חדשה, והשאלה למי להצביע הופכת להרבה יותר קשה, ולהרבה אנשים כבר נמאס מכל המשחק ויוצאים בהצהרות שלא ניתַן להאמין לאף-אחד וכולם אותנו הכזיבו והגיע קץ כל הקצים ונשארנו לבדנו בתוך שדה מלא קוצים.
ועל-כן חשוב לבוא ולהזהיר, אם אנחנו לא רוצים להדחק שוב לפינה חייבים לצאת בהצהרה של אמת לאומה, וזה ייעשה רק אם נכניס אל בית הנבחרים כמה שיותר אנשים מהוגנים שלדעת אמת מכוונים- וגם זה מתוך הבנה שהאמת רחוקה היא ולא תושג בקלות, אך מקום חשוב למאבק יהיה בזירה הממשלתית ולא רק בהפגנות, בכרזות ובשאר פגישות על חלומות.
כמובן שכל האמת בפוסט הזה, כבכל מקום, היא סובייקטיבית לחלוטין, ומה שייראה לאחד כאמת ייראה לשני כטעות. אך אני מכוון את דבריי לאנשים הנכנסים לערוץ 7 שהם מראש משויכים לדרך התורה ועבודה, דרכה של הציונות הדתית, מי שחולק על דבריי אלה כנראה שכבר פרש מזמן, ויש מי שאולי ייפרשם בצורה שונה, אך דבריי האמת שלי שייכים להרגשתי ולתלמודי וכולי תפלה לבורא העולם שלא שם משגה בפניי ואכן אני פועל ומכוון לדעת אמת הרצויה אצלו יתברך. יהי רצון...
לאחר הבירור הנ"ל צריך לקום ולעשות מעשה, צריך לדעת לעזור בכיוון הציבור אל אותה האמת ובשביל זה צריך קודם כל לברור את הרע, להצביע בפה מלא על האנשים והמקומות שעליהם בחיים לא נוכל לסמוך, לא למרצ, עבודה, קדימה, שינוי. מפלגות אלו והמעומדים שלהם כבר הוכיחו שעליהם לא ניתן לסמוך שישמרו על צביון יהודי נכון למדינה- עליינו להשפיע על דעת הקהל לברוח מהם כמאש!!!
ואז צריך לסמן את הטוב, לראות איך אנשים שחשבו להצביע שם - מפנים אותם לליכוד או לישראל-ביתנו, ולא ששם יש אמת מבוררת אלא שעדיף שקולות שהיו אמורות להגיע לשרון ילכו לאנשים שלפחות עכשיו מראים איזה בדל נאמנות לערכים הישנים.
ועכשיו נשארנו עם שתי מלפגות חרדיות ושתיים לאומיות.
יש שנוכל לחברם יותר לאמת מוחלטת של תורה ואותם נשלח לאגודה, ויש מי שהצד החברתי חזק בו ויילך לש"ס. ויש מי...
הודה על האמת, קשה לי לומר מי מבין השניים הנותרות יותר מכוונת לדרך האמת, דרך התורה והעבודה. זה מושך לכיוון יותר מעשי וזה נשאר יותר ברעיון התמים והשלם, אך שני המקומות הנשארים נראים כמכוונים ליבם אל השמיים. ובשני מקומות אלו ברור שלא יוכלו להשיג את החלום השלם, כדין המשחק הפוליטי.
אז מה נעשה באין לנו בית אחד?
קראתי באחד הכרוזים הקורא לאיחוד שבו ביכה הכותב על הכוחות שיתבזבזו במלחמות מיותרות בין שניי המקומות-
עליינו האזרחים האחראים של המדינה להתעשת ולהתאחד ולרוץ כרשימה אחת! עלינו לעזור ולתמוך אחד בשני ולראות מי שייך לכאן ומי לשם ולכוון את כולם כמה שיותר קרוב.
ונמשיך ונבקש מהעומדים בראש המפלגות שיקלו עליינו את העבודה הקשה לבחור את מי אנחנו אוהבים יותר, ויתנו לנו את הכוחות מהמנהיגים את העם, ללכת ביחד ולחזק את המחנה הנכון!
אך במידה ולא יצליחו המנהיגים לפשר בינם לבין עצמם- האם נלך אנחנו לבד, או שמא יקום מבנינו המנהיג הנכון שיידע לצעוק בקול גדול ובלי פחד מי לה' אליי ונלך בכוחות מאוחדים להביא את האמת, בתקווה שאז יבואו גם המנהיגים אחרי הצאן שאותו הם אמורים להוביל. ונצליח למשוך אחרינו חלקים גדולים מן העם ולקרב את עצמנו עוד צעד לגאולה השלימה, שבעת חבלי-משיח אלה לפעמים והיא כנעלמת, אך אורה העולה מן המזרח כבר מתחיל להאיר את יומינו החדש.
