מָעיְשֵה אלו"ל

אלול כבר שלושה שבועות באוויר, חברים שלי שמחוץ לישיבה מספרים על שגרת היום-יום ואני עדיין מחפש להגיע אל בחינת אלו"ל באמת; לומד, מנסה, אך יודע שאני רחוק מהאידיאל הנשגב; מהי התשובה? מהי השאלה? לאן חוזרים? 'דע מאין באת ולאן אתה הולך'...

לפני חודש, עוד כשהייתי בהשלמה, יצאתי יום אחד מהבסיס כאשר המטרה המקורית הייתה תיקון המשקפיים. בפועל לקחתי איתי תיק עם רוב חפציי כדי שלא אתקע איתם ביום האחרון, והנה, אחרי שאני גומר את הסידורים בעיר עייף ויגע ממשיך אל ביתי, ממשש בכיסי לשחק עם המפתחות ואין... מחפש אולי בתיק, אולי בכיס אחר- אין. בצר לי התחלתי לחפש חברים לקפוץ אליהם, לבסוף מצאתי את עמיר, חברי הנשוי, היחיד שהיה בבית באותו הזמן. כאשר הוא אמר לי שהוא בבית הוריו אפילו שמחתי יותר כי הם יותר קרובים אלינו. אחרי מנוחה וארוחה טובה שהוא ואשתו דיגמו אותי בבית הוריו, ביקשתי להשאיר את חפציי אצלם שלא ארגיש מוזר בכך שאני מסתובב עם אותו התיק הלוך וחזור כל היום. בעוד שאני חשבתי שהם יעדיפו לקחת את זה לביתם, הם העדיפו להשאיר את חפציי בבית הוריו ואני לתומי חשבתי שזה עדיף כי הם יותר קרובים אליי. ביום שישי כבר הייתי אזרח אך הוריו לא היו בבית, וכך עד יום ראשון ונסעתי לישיבה והדבר נשכח ממני; כנראה חשבתי שאחזור לבית במהלך השבוע או משהו בסגנון. והנה עברו להם שלושה שבועות ויותר וחפציי עדיין מונחים להם בבית-זר.

שלושה שבועות שהמלך בשדה, שלושה שבועות שהוא כבר מחכה לי מחוץ לבית-מלכותו, ואני כמתעלם. עיסוקיי רבים, גם בקודש, יש לימוד בישיבה, עוזר לסניף, לומד במכון, ושאר דברים—כאילו..

כי בזמן הזה שאני ממציא לעצמי תירוצים המלך מחכה לי שרק אפנה אליו שרק אבוא לדבר עימו. הזמן עובר, הימים נוקפים ואני...

פאדיחה..

עוד שבוע ראש-השנה, והמלך עדיין מחכה. אני לא יודע איך זה ייגמר עם חברי והוריו, הם אנשים טובים, אני יודע שגם אם הם לא יכעסו, הבושה והפאדיחה כולן שלי.

עם ריבונו של העולם אני יודע את הסוף, זה הרי כתוב, הוא אוהב אותי ומחכה לי: "שובו אליי ואשובה אליכם". הוא רק מחכה שנעשה את הצעד הראשון, זהו שבוע אחרון אך אבא יתברך רק רוצה שנחזור אליו וישמח לקבל אותנו.

רק שיהיה לנו את האומץ...

הרי אם אני אתפדח ואתבייש עכשיו ואשאיר את חפציי שם רק אגדיל את הנזק החברתי שגרמתי. אם אומר שמרוב בושה אין לי חלק בקב"ה אז רק אתרחק יותר..

עליי להתאפס, לקום מהר, עוד לא רחוק היום, ולשוב בתשובה!!!

כמה טוב ה'!!!

אנחנו נוהגים לשיר ולקפוץ עם המשפט הזה- האם הפנמנו באמת, כמה טוב ה' לנו???