מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
ה' ניסן תשס"ח, 10/04/2008
חיפשתי טלפון אלחוטי לבית לאחר שהנוכחי נפח את נשמתו ונסיונות התיקון שלו לא הועילו.
במהלך החיפוש נתקלתי במספר לא קטן של מכשירים המשווקים על ידי Galaxy. ואז שמתי לב להערה הבאה,מתוך אתר GetIt מבית תפוז.
במקום לתת ללקוח לגלות לאחר מעשה שהיישוב שלו לא נכלל באספקה, פשוט לכתוב מראש ובגלוי שבמקרה של יישובי יש"ע המוצר יסופק דרך הדואר.
למה כולם לא יכולים לעשות את זה?
|
|
א' ניסן תשס"ח, 06/04/2008
כמה תמונות של ארצנו ממעוף הציבור. מתנצל על האיכות, בכסילותי ואיוולתי שכחתי את המצלמה הדיגיטלית בתיק שאוחסן בבטן המטוס, וכך נשארתי עם המצלמה של הסלולארי בלבד. אבל בכל זאת תהנו. קצה גוש דן - לא מזהה במדוייק משה למפרט הגדר המכוערת, חותכת בבשר החי של ארץ ישראל צילום: משה למפרט הנגב מלמעלה צילום: משה למפרט כנף המטוס בענן צילום: משה למפרט עד כאן להפעם. מי שמתעניין בכנס ה-Tech Ed יוכל למצוא אותי שם, וכמובן ברשת.
|
|
י"א אדר ב תשס"ח, 18/03/2008
באתר ערוץ 7 יש גם פורומים סגורים. אחד מהם נקרא "סוד הראש הנעלם" וחברים בו כמה עשרות גולשים ותיקים במערכת. במהלך החודשים האחרונים הם אספו ומיינו שגיאות כתיב ושגיאות עובדתיות מביכות במערכת החדשות של הערוץ. לכבוד פורים אספנו את הכל ובחרנו את הטובים ביותר. נ.ב. לקורא עוזי ברוך וצוותו - זה בסדר. אתרים אחרים ברשת גרועים הרבה יותר מכם בכמות השגיאות בניסוח ובעובדות. ודי אם נזכיר את הפאדיחה הנצחית של YNET שפרסם מבזק על חזרתו בשלום לארץ של אילן רמון.
|
 
|
א' אדר ב תשס"ח, 08/03/2008
מי מאיתנו שלא מכיר את מנועי החיפוש השונים או את האינטרנט, יהפך עד מהרה למיושן, מטופש וגם חסר כלי אמיתי לחיפוש ומציאת מידע. גם מי שלא אוהב את האינטרנט או אף מתנגד לו (כמו בת-דודתי החרדית לעייפה) ימצא את  מדובר בכלי שניתן "לעבוד" עליו, ולכן צריך התייחס לעמודי התוצאות בהתאם - בביקורת
 עצמו עד מהרה מתחבר מהעבודה או מבית של חבר, רק כי הוא צריך לחפש משהו. "גוגל", נחשב אולי למנוע חיפוש גאוני, אבל הכלים בהם הוא משתמש הם אלגוריתמים ממוחשבים בסך הכל. עם הזמן, אנשים הבקיאים בתחום החלו לנתח את האלגוריתם ולנצלו על מנת לקדם אתרים ודפים שלהם לראש תוצאות החיפוש. החומר הרב שפורסם ברשת בנושא מאז מאפשר לכל אחד לעשות את העבודה ובאמצעים פשוטים וזולים. העסק התחיל בערך בסביבות 2003, בעת בה מתנגדי המלחמה בעיראק העלו לראש התוצאות על חיפוש הביטוי "כישלון חרוץ" (miserable failure) באנגלית את אתרו הרשמי של הבית הלבן. מהלך דומה נעשה בתקופת מלחמת לבנון השניה בה תוצאות הביטוי "כישלון חרוץ" הקפיץ את דף הבית של משרד ראש הממשלה כתוצאה ראשונה. גם אנשי השיווק והפרסום יודעים את זה, ומשקיעים בהתאם. תוך זמן קצר צצו עשרות חברות בשוק שהתמחותן היא "קידום אתרים" או SEO. עם הזמן התחלקו החברות לשתיים -אלו שעובדות רק בכלים לגיטימיים (White Hat - כובע לבן) ואלו שעובדות בשיטות שמטרתן היא לשקר על מנוע החיפוש ("כובע שחור" - Black Hat). לא אלאה את הגולש הלא מקצועי בשיטות העבודה של אלו או אלו, ורק אסתפק ואומר שההבדל הוא בסוג החומר בו הם מלעיטים את הגולש ואת מנוע החיפוש. אגב, גם הקישורים של דפי זהב בדף הבית והחדשות של ערוץ 7, כמו ה"קישורים ממומנים" בתחתית דפי האתר אינם מיועדים לגולשים אלא למנועי חיפוש. גולשי ערוץ 7 לרוב לא מעניינים אותם וגם מנהל הפרסום של האתר בעברית יודע את זה. צוותי מנוע החיפוש "גוגל" ומתחריו הלא-קיימים-באמת לרוב לא טומנים את ידם בצלחת ועושים מאמץ לסנן מהתוצאות אתרים המבצעים קידום "שחור", אבל כמו שזה נראה - בעברית לפחות - ממש, אבל ממש לא הולך להם. בפעם הבאה שאתם רואים טקסט לא ברור באיזה אתר ומילים מודגשות ללא צורך - דעו לכם, זהו חלק מהבלוף. כך גם הפרדה בין אותיות קישור (ו' החיבור, ה') לבין מילות מפתח. אז מה עושים? שום דבר, רק לדעת שמדובר בכלי שניתן "לעבוד" עליו, ולהתייחס לעמודי התוצאות ככאלו שאולי עברו מניפולציה. גולשים מנוסים יותר יעדיפו לחפש מילות מפתח לא נפוצות על מנת למצוא חומר איכותי ש"מסונן" מהתוצאות או להשתמש במנועי חיפוש שונים מדי פעם.
|
 
|
י"ח אדר א תשס"ח, 24/02/2008
לפני כעשור וקצת, פסעתי את צעדיי הראשונים בכיתה ד' של בית הספר הפרטי הקרוב למקום מגוריי. יחד איתי היו עוד כ-25 תלמידים שהוריהם שילמו 400 שקלים חדשים טבין ותקילין עבור האפשרות לנכוח שם. עברו עוד כמה חודשים, ט"ו בשבט החל להתקרב וכך גם לחשושים בהפסקות בצידי הכיתה. אם עד אז כ-95% מהתלמידים בילו את ההפסקות על המגרש, הרי שמעכשיו אחוז גדול של ילדים בילו את זמנם בכיתה בסחר-מכר. דקות בודדות הספיקו לי לקלוט במה העסק הפעם. "נפצים". יודעי דבר סיפרו לילדון תמים כמוני כי מדובר בחומרים שעיקר התמחותם הוא "בום", וכל המרבה הרי זה משובח. היה גם מי שטרח לספר שהחומרים הללו לא חוקיים, ושההנהלה אוסרת על קיומם. האיסור על קיומם איפשר גם, כדרך אגב, גניבות של הציוד האסור. איש בל יעיז להודות שגנבו ממנו את החומרים האסורים. את החומרים הנפיצים ניתן לחלק לשניים: אלו שרק עושים רעש, ואלו שמבצעים משהו מעבר. אם באחרונים היה משהו מעניין כלשהו (זיקוקים למשל, או שריקות) הרי שבראשונים למעט קצת חירשון - אין תועלת. אותי זה לא שכנע. בתור מי שחונך לחיסכון ולניהול נכון של כספים מילדות, היה נראה לי די טפשי להשקיע כסף בקצת בום בום, אם כי - נהנתי לעיתים מההווי שמסביב לשטויות הללו, עם דגש על האורות והצבעים. עברו השנים, ושום דבר לא השתנה. ילדים גדולים מפוצצים נפצים גדולים, וגם כשהתופעה גוועה בשכבה שלי, הרי שהיא עדיין חיה ובועטת בקרב גילאים נמוכים יותר, וכך תקופת קדם-פורים עוברת לה מלאה בפיצוצים מפיצוצים שונים. בתור מי שמשתדל לשמור על בריאות אוזניו ולשמוע מוסיקה בווליום נמוך (במיוחד באוזניות), מיותר לציין שאני לא מחבב את התוצאה במיוחד. קל וחומר מבוגרים. הצרה היא הזאטוטים הקטנים שמתלהבים מכל הזבל הזה בלי לחשוב על הסיכון הבטיחותי, בזבוז הכסף (בעיה בפני עצמה) והנזק לעור התוף. אולי למישהו יש רעיון יצירתי שיזרוק את הזבל הזה מהאוזניים שלי?
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|