מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
ה' ניסן תשס"ו, 03/04/2006
המאמר הבא מוקדש לי', תושבת באר שבע שהתעייפה לאחרונה (גם) ממכת הבגרויות העוברת עליה ואין לה כח להשקיע בשום דבר. זה בסדר, גם אני הייתי כזה ומן הסתם אחזור להיות כזה אחרי סוף הלימודים במכון. המאמר הזה גם רלוונטי לא' שקורע את עצמו בשביל 5 יחידות בכל דבר ולא יודע מה הוא רוצה לעשות אחר כך... אודה על האמת, אין יותר מדי דברים בחיים שאני עושה כמו שצריך. מעולם לא הייתי תלמיד חרוץ במיוחד, אם ניקח כדוגמא את הבגרויות שלי, חלק גדול מהן מוגדרות בתור "עובר". לא הרבה יותר מזה. גם אם נסתכל על הצד החברתי, מלך הכיתה לא ממש הייתי. בהפסקות הייתי בעיקר מתכנן תוכניות כדי שאחר כך בבית יהיה לי מה ליישם. אני לא מתיימר להיות מה שאני לא, ואני רוצה לקוות, שאני מודע פחות או יותר לרוב החסרונות שלי ולדברים שאני לא, לפחות כמו שאני מודע לייתרונות ולדברים שאני כן. מדי פעם אני נשאל איך הגעתי להיכן שהגעתי בתחומי המחשבים לסוגיהם ואיך כתבתי מערכת זו או אחרת. בדרך כלל השאלות הללו מופיעות לאחר שאני חושף משהו חדש שבניתי או כשאני מציע איזה "טיפ" שעובד בשביל לפתור או לעקוף בעיה. פעם גם נתקלתי בכמה אגדות שהופצו עליי בעקבות הרקע הזה והשליטה (הרבה, אך המוגבלת) ברזי המחשב והרשת. ובמקום ללמוד לבגרויות בכיתה י"ב, התחלתי לעבוד במחלקת האינטרנט של ערוץ שבע
 האמת היא שיש רבים וטובים ממני, אבל בכל זאת כאשר אני מציג את עצמי בצירוף גיל ומשקל (טוב, בלי משקל), הרבה פעמים אני נתקל באנשים שקצת המומים וחושבים שאני מכשף על חוט חשמל. אז זהו גבירותיי ורבותיי, פה אין שום קסם ולא הוקוס פוקוס. אני "מתכנת" ולא "קוסם". הכל עניין של הרבה השקעה. כמו שכבר כתבתי פה בעבר, אני עוסק בתכנות ברמות שונות קרוב ל-8 שנים ובמחשבים בכלל קרוב לעשר. חשבון פשוט (ברמה של כיתה ו' במתמטיקה) יסביר שאני מתעסק עם התחום הזה בערך מגיל 8 ובתכנות ספציפית מגיל 10. בעוד ילדים בגילי דאז ניצלו את המחשב דאז (486/פנטיום 1 לסוגיו) בעיקר כמכונת משחקים ומדי פעם עבור כתיבת עבודות, אני לקחתי את התחום ברצינות. החל ממשחקים עם מערכות ההפעלה של אז ( Windows 3.11 ו-Dos בעיקר), תכנות בסיסי, מדיה (לא היה ממש "וידאו" אז), גרפיקה וכו'. אחר כך זה המשיך גם לחומרה ולתחזוקה כללית של מחשבים והגיע לרשתות ומה שמסביבם.אם ארצה לדעת כמה השקעתי, אוכל לאמוד בקלות יחסית ממוצע (נוטה כלפי מטה) של כ-6-8 שעות ביום במהלך השנים. אם נעביר את כל זה למחשבון נקבל נוסחה פשוטה: 6 שעות ביום * 7 ימים בשבוע (כולל שישי ומוצ"ש) * 52 שבועות בשנה * 10 שנים שווה בערך 17,000 שעות. וזה ה-מ-ו-ן. ואת הזמן הזה אני לא ביזבזתי. במקום ללמוד בכיתה ד', ה', ו', ז' ובמקום לשחק בגינה או עם חברים אני כתבתי שטויות בשפה עתיקה שנקראת Basic והתחלתי להבין את רזי התכנות, במקביל גם הכרתי את נבכיו של Word 6 ונגן המדיה של Win 3.11. בחופש שבין כיתה ז' לח' התחלתי עם בניית אתרים ועם תכנות לסביבת חלונות. במקום ללמוד בכיתה ח' התחלתי להתמקצע קצת בתחום של בניית אתרים, טבלאות, קצת גרפיקה לרשת ושפת עיצוב ששמה CSS. לקורא הצעיר יש לי רק המלצה קטנה: תחשוב לאן אתה הולך ומה מעניין אותך
 במקום ללמוד בכיתה ט' שיחקתי עם צד שרת ותירגמתי את הפורומים המקוריים של האתר של עזרא. במקום ללמוד בכיתה י', כתבתי את אתר המבזקים שלי וצברתי נסיון בתחום הרשתות והשרתים. במקום ללמוד בכיתה י"א אני שיחקתי עם ASP.net (שפת תכנות שבה נכתב בין השאר האתר הזה) ובסוף אותה שנה כשהסקתי שאאלץ לעזוב את הבית מתישהו, התחלתי ללמוד ולשחק עם תקשורת סלולארית ואלחוטית.ובמקום ללמוד לבגרויות בכיתה י"ב, התחלתי לעבוד במחלקת האינטרנט של ערוץ שבע. זה "הסוד" וזו הסיבה שהגעתי לאן שהגעתי, וכמו כל התמכרות יש לזה מחיר. מחיר חברתי, מחיר לימודי (בגרויות), מחירים בעוד כמה תחומים... לקורא הצעיר יש לי רק המלצה קטנה: תחשוב לאן אתה הולך ומה מעניין אותך. אם אתה רוצה אחר כך ללכת לכיוון תורני ולהיות רב - חבל על הזמן שאתה שורף על אנגלית ומתמטיקה מעבר לבגרות בסיסית. אם מחשבים מעניין אותך - תארגן לעצמך רשת עם ציוד בסיסי ותתחיל לשחק איתה. יש חבילות שאפשר להוריד מהאינטרנט חינם והמון חומר שנגיש חינם במידה ויש בבית ציוד בסיסי. אם מה שמעניין אותך זה אלקטרוניקה - תקנה מלחם, רכיבים, מעגלים ותתחיל להלחים. גם כאן יש באינטרנט שפע של חומר. מעניין אותך עיצוב ? תורידי איזו תוכנה ותתחילי לשחק עם זה. זה שווה יותר מ-5 יחידות מתמטיקה. היום אני בסך הכל בן 18, אפילו לא 18 וחצי, אבל יש לי מקצוע מסודר. נכון שגם אני מגיל 8-10 לא ידעתי שזה יהיה המקצוע שלי, אבל ראיתי שאני אוהב משהו והשקעתי בו. המון. אחר כך זה גם הפך למקצוע.
|
 
|
כ"ד אדר תשס"ו, 24/03/2006
לכו להצביע, רק עשר דקות הליכה הלוך וחזור ועוד כמה דקות בתור לכו להצביע, אם נפסיד השמאל יטען שזה משאל עם לכו להצביע, אחוז הבוגדים במפלגות מסויימות נמוך יותר מבאחרות (ובכולן היו בוגדים) לכו להצביע, זה חסר השפעה, אבל לא חסר השפעה לחלוטין לכו להצביע, יש אנשים טובים שמאמינים ביכולתם להשפיע שם ומגיע להם להיות שם (אריה אלדד, גילה פינקלשטיין, ברוך מרזל) לכו להצביע, כדי שהרוע יוצג לעין כל ולא יוצג באיצטלא של "דמוקרטיה" לכו להצביע, כדי שאולמרט יצטרך תמורת חברי הכנסת שלנו לשלם, ולא יקבל אותם במתנה (ע"ע ליצמן וועדת הכספים) לכו להצביע, כדי שיהודים טובים יעברו את אחוז החסימה (ויש להם סיכוי) לכו להצביע, אם זה לא יועיל זה לא יזיק
ולטובת מי שקשה לו - הכנתי מדריך מפורט כיצד ניתן לשרוד את תהליך ההצבעה:
יום שני, המרכז המסחרי או הקניון הקרוב: ללכת לבית מרקחת, לבקש מהרוקח כדורים נגד בחילות והקאות, בנוסף לאקמול נגד כאב ראש. להתייעץ עם הרוקח על חומרים אפקטיביים במיוחד. אחר כך ללכת לחנות חשמל ולקנות אוזניות מבודדות (מהסוג שיש באולפנים שמבודדות רעש חיצוני). יום שני, טרם ההליכה לישון: לוקחים כדור אחד נגד בחילה ו-2 כדורי אקמול יום שלישי: לוקחים כדור נוסף נגד בחילה ועוד כדור אקמול. מניחים את האוזניות על הראש ומחברים אותם לנגן mp3 או דבר דומה. בשום אופן לא רדיו ! לוקחים ריבוע טישיו, מגלגלים וסותמים בעזרתו את האף. לאחר מכן הולכים (או נוסעים) לקלפי. מודים לריבונו של עולם שאנחנו לא שומעים את כל הרעש ונכנסים פנימה. בשלב הבא אתם מאתרים במהירות האפשרית את הקלפי שלכם, נכנסים מאחורי הפרגוד, מצביעים במהירות ובורחים החוצה. ההשפעה של הגלולה נגד בחילה עומדת לפוג. בורחים הביתה, פותחים את האף, נושמים נשימה ארוכה ומברכים "ברוך שפטרנו".
|
 
|
י"ד אדר תשס"ו, 14/03/2006
מכת המבחנים הראשונה מאחוריי (יש גם מועדי ב', אל תדאגו) וגם החלטתי לקחת היום חופש מהעבודה כך שאני קצת פנוי יותר היום. סליחה על היעלמותי בשבועיים האחרונים והדחוסים. לא הבנתי מדוע כל נחיתה בשדות התעופה הלו זוכה לאזכור באמצעי התקשורת השונים. "נחיתה ליד קיבוץ כרמיה" וכו'
 הפעם אני רוצה לכתוב על רשות שדות התעופה שבונה דברים בין לילה, ועל עוד כמה עניינים שמושתקים משום מה בתקשורת הכללית. הרי לא יכול להיות שזה קשור לבחירות ולמפלגה השלטת. לא ? שדות תעופה בין לילה לאחרונה, כך קראתי איפשהו, רשות שדות התעופה החליטה להשקיע בדרום. במסגרת התוכנית, הוקמו בין-לילה מספר רב של שדות תעופה באזור הנגב המערבי. בין השאר הוקמו שדות תעופה בקיבוץ כרמיה, שדרות, אשקלון ויישובים נוספים בסביבה. זכרתי את ההמולה שאורגנה עם סיום הבניה של הטרמינל החדש של נתב"ג וקצת התפלאתי, אבל שדות התעופה הללו, שהוכנסו מיד לשימוש מאסיבי לא אוזכרו יתר על המידה בתקשורת. הם פשוט הוקמו בין לילה והוכנסו לשימוש. בנוסף לכך גם לא הבנתי מדוע כל נחיתה בשדות התעופה הלו זוכה לאזכור (שולי אמנם, כידוע לכולנו) באמצעי התקשורת השונים. "נחיתה ליד קיבוץ כרמיה", "נחיתה בדרום אשקלון ליד מקום רגיש", "נחיתה ליד קיבוץ זיקים" או "נחיתה באזור שדרות" וכיוצא בזה. פעם אחת הסתקרנתי ונכנסתי לתוך אחת הידיעות הללו, שם גיליתי פתאום שבאזור ישובי צפון-מערב הנגב לא נוחתים מטוסים או כלי טייס אחרים, אלא "נוחתות" פצצות מרגמה ו"נוחתים" קסאמים. רבותי עורכי החדשות רבותי עורכי החדשות. רקטת קסאם או פצצת מרגמה לא "נוחתת" או "נופלת" אלא "מתפוצצת". לא מדובר במטוס או בכלי טיס זעיר בלתי מסוכן בעליל. מדובר ברקטה או פצצת מרגמה שרק בחסדי שמיים נופלת בשדות (ולא שדות תעופה) ריקים ולא מזיקה בדרך כלל לאיש מלבד לצמחיה בסביבה. הרקטות הללו גם לא מתפוצצות מאליהן. מישהו, (שלא אכתוב מי הוא מחשש שאיעצר על "הסתה לגיזענות"), הקים מחרטה ומעבדה לחומרי נפץ ומישהו אחר גם הניח את הקסאם על מתקן השיגור ושיגר אותו במטרה להרוג יהודים. גם ביהודה ושומרון לא "נורו יריות" על ידי האוויר או האדמה לעבר כוח צה"ל או יהודים. היה רוצח שירה אותם (ולא נאמר מאיפה הוא הגיע, הסתה לגזענות). וגם ה-"מחבלים" לא הגיעו מהמאדים אלא מישהו אימן אותם לירות ולבנות מטעני חבלה, כמו גם דאג לחמש אותם ולתת להם אדמה בלב ארץ ישראל. מכונת הכביסה השמאלנית עובדת במלוא המרץ ואל תבלבלו אותה עם עובדות. פורים שמח !!
ויהי רצון שיתקיים בנו "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". גם בשונאים מבית.
|
 
|
א' אדר תשס"ו, 01/03/2006
ראשית, סליחה על חוסר העדכון בשבועיים האחרונים. חופשת הסמסטר (או בשמה האמיתי - מכת הבחינות) בעיצומה. זמן מיותר אין לי, ואני מסתפק בנסיונות השרדות במסגרת הלוחצת ובמבחנים האיומים.  לאט לאט התחלתי להבין שהתקשורת השמאלנית עושה גם שטיפת מוח מוסיקלית.
 זה לא סוד שמה שאוהבים צעירים בגיל שלי ומטה זה בדרך כלל מוסיקה לועזית או זבל מהסוג המשודר בגלגל"ץ. בלא מעט מקומות מי ששומע סגנונות אחרים (קלאסי, נעימות, שירי ארץ ישראל הישנה) מעדיף לעשות את זה בשקט באוזניות, משיקולים חברתיים.
אני כמובן, שמשך השנים התנזרתי מרשת ב' וגלי צה"ל משיקולי חוסר רצון להקיא, ושמעתי בעיקר את ערוץ 7 והדיסקים/קלטות שהתנגנו בבית, פיתחתי טעם מוסיקלי שונה. היו על זה כמה התנגשויות משך השנים כך שבשלב מסויים נעזרתי רק באוזניות כששמעתי משהו מחוץ לבית. חשבתי תמיד שאני יוצא הדופן. כשהגעתי למכון לב העדפתי, למוד נסיון, לשמוע דברים יפים באוזניות ולהסתפק בבקשה להנמיך את הרמקולים צועקי הזוועה תוך רמיזה שאני אוהב סגנון אחר. מדי פעם מישהו ביקש ממני, כבעלים של מחשב נייד להעתיק שירים מנגן MP3 אחד לשני והעתקתי, תוך שאני שם לב שהשמות והקבצים חוזרים על עצמם בשינויים קלים. עבר הזמן, ובאחד הערבים הייתי לבד בחדר בלא אוזניות. אחד מדיירי החדר נכנס בלי ששמתי לב ויצא. חצי שעה אחר כך הוא שאל אותי אם "ניגנתי היום את ...". משך הזמן הסתבר שחבריי לחדר, ואחרים דווקא אוהבים את הסגנונות הללו, אבל שומעים את מה שהם מכירים. לאט לאט התחלתי להבין שהתקשורת הישראלית עושה גם שטיפת מוח מוסיקלית. גלי צה"ל ושיטת ה-Playlist (רשימת השמעה) למשל, ודוגמאות רבות נוספות. כך שירי שלום נוגנו ללא הפסקה בעוד ששירים כמו שיריו של ד"ר שלום פליסר (כולל אלו שבוצעו בידי אריאל זילבר) לא נוגנו מעולם בתחנות הרדיו הישראליות. גם שירים עבריים לאו-דווקא ימניים, שירי להקות צבאיות וכדומה הורדו כמעט לגמרי ממדפי התקליטיות ומנוגנים בעיקר בימי זיכרון וכיוצא באלה. כאשר אנשים נפתחו לאט לאט לסגנונות אחרים, הסתבר שהם דווקא אוהבים אותם. הכל עניין של הכירות עם דברים שונים (וזה נכון כמובן גם כלפיי).
|
 
|
כ' שבט תשס"ו, 18/02/2006
 הוא לא הוסיף אף מילה נוספת על העובדה שהסכנה הנשקפת מטלפון חוגה ישן היא אותה הסכנה הנשקפת מהרשת.

לפני כמה חודשים פורסמה בעיתון "הצופה", במוסף "השבוע", כתבה של אחד מבעלי הטורים הקבועים שם, תושב רעננה, ובה טענות נגד האינטרנט. בתור מי שמכיר את הרשת לעומק, שיערתי כי אותו כותב (המקורב לגורמים חרדיים) ימחזר את הטענות הקבועות, על הסכנות וכו' וכו'. שיערתי גם, כי, כרגיל, הלה ינפח את הסכנות הנובעות מהרשת וימעיט את הסכנות הנובעות מאמצעי התקשורת האחרים ומהרחוב החילוני בכלל. וכך היה. אותו כותב מיחזר את הטענות הישנות והוסיף על גביהם שטויות חדשות שלא שיערו אבותינו. הוא התחיל בכתיבה על 2 נערים שנפלו וממשיך בדברים הרגילים והמוכרים מהחברה החרדית. בעל הטור אף הוסיף קבע כי הרשת מסוכנת לחיי המשפחה ומילים דומות מעין אלו. 2 סיפורים שצוטטו מעיתון אחר. הוא לא בדק אותם, הוא לא ניסה להציג את הרשת בצורה מאוזנת אלא ישר כתב בצורה חד משמעית שהיא מסוכנת. הוא הוסיף וכתב דברים חוצבי להבות על סכנות וכו', המשיך בכתיבה על ספרים מהעולם המערבי (הוא לא כתב אפילו שם אחד של ספר כזה). הוא לא כתב כי אותם נערים ונערות שהוא טוען כי נפגעו מהרשת, חשופים כל היום לזבל המשודר ללא הפסקה ברדיו (התחנות האזוריות האיומות), בטלוויזיה (שעל תכניה אין מה לדבר) ובעיקר סתם ברחוב (פירסומות, לבוש או ליתר דיוק היעדרו, עיתונים, מהם המחולקים חינם המלאים בזבל מכל טוב חיריה. הכותב אכן הזכיר כי גם מכשירי הטלפון הקווים ושל בזק הפכו לספקי זימה (מה שנכון. רוב מספרי הזימה הסלולאריים יעבדו היטב מקווים של בזק), אולם רוב מאמרו נכתב מסביב לאינטרנט, תוך התעלמות מהרחוב או מסתם אמצעי תקשורת אחרים. לא ראיתי אותו נלחם בתחנות הרדיו האזוריות למשל, שהן נגישות הרבה יותר מאינטרנט ומסוכנות לא פחות. לא ראיתי אותו גם מוחה על העובדה שחבריו הטובים מתראיינים בהן לעיתים. מעבר לתזכורת כללית על המאבק בספקי הזימה הסלולאריים, הוא לא הוסיף אף מילה נוספת על העובדה שהסכנה הנשקפת מטלפון חוגה ישן היא אותה הסכנה הנשקפת מהרשת. בהמשך הוא מרח על גבי כמה עשרות שורות את סיפורו של בעל שנבגד, לטענתו, בגלל הרשת.
בסוף ההעמוד שלו, בצד שמאל למטה היה כתוב.... schiffs@013.net.il השבוע שוב פעם פתחתי את העיתון, ואותו כותב מילא עמוד שלם בכתבה שאותה ציטט מאתר N RG מעריב.כלי עבודה שאי אפשר בלעדיו. מותר לאמר שיש בעיות בכלי מסויים, מותר לומר שיש סכנות מטלפון חוגה קווי של "בזק" או טלפון סלולארי. מותר לשלול כלי שיכול לשמש לטובה (כמו הטלוויזיה) בגלל העובדה שאין בו תוכן ראוי לשמו. מותר לחבק את התינוק הקטן ולאמר ש-"הצדיק שלי לא יכנס לאינטרנט" כמו שעשתה בת דודה שלי (על אף שאף אחד לא ערב לך שהוא לא יתחבר מאינטרנט קפה או דרך ה- WiFi של השכנים).אבל אני למדתי שהכי גרועים אלו הצבועים. מטיפים לכל העולם שאינטרנט זה רע ומשתמשים בזה באופן חופשי. מטיפים לכל העולם שסלולארי זה אסון אבל מחזיקים בעצמם מכשיר צבעוני הכי משוכלל כי הם זקוקים למשהו שהמכשיר הזה מספק. ואתם יודעים מה, זה נכון לא רק באינטרנט. זה נכון בכל דבר. בהיותי חניך וחג"סניק בתנועת הנוער "עזרא" ראיתי אנשים שמדברים ודוחפים הרים וגבעות בנוגע להפרדת בנים-בנות ועניינים אחרים משיקולי תדמית של "צדיקים", ובעצמם עושים מה שהם רוצים בחדרי חדרים או אפילו בגלוי. ראיתי גם בעוד מקומות את התופעה הזו בגילגוליה השונים. אל תיראו לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|