מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
כ"ה אייר תשס"ו, 23/05/2006
השבוע נחגוג את יום ירושלים. רבים תהו מדוע יום זה שייך לציבור הדתי לאומי בלבד.
אני הגעתי למסקנה שצריך לנתח את הבעיה מכיוון אחר: הנה שני משפטים, המייצגים משמעות זהה:
אהוד אולמרט, שם רשעים ירקב, יוזם גירוש ביהודה ושומרון לבעלי מוצא אתני יהודי, ולאחר מכן להרוס את בתיהם ואת השטח לתת לאוייב. -או- ראש הממשלה, אהוד אולמרט רוצה לעביר בממשלה את תוכנית ההתכנסות, במסגרתה יפונו מתנחלי השטחים הכבושים ויפורקו בתיהם. משך שנים, החל מקצת לפני חתימת אסון אוסלו, התקשורת הישראלית בנתה טרמינולוגיה שבמסגרתה "החזרת" שטח ונתינת נשק לאוייב הערבי זה "הסכם שלום", שלאוייב יש "זכות שיבה" (שמדינת ישראל דוחה אותה כמובן), שאת ה-"התנחלויות" המשוקצות וזוללות התקציבים צריך לפנות וכיוצא בזה. בהקשר שלנו, קול ישראל וגלי צה"ל אומרים תמיד "בעיית ירושלים". ירושלים היא לא "בעיה" אלא עיר בירה, כנ"ל גם יהודה ושומרון ("השטחים", אי שם מעבר להרי החושך... זה לא ארץ ישראל וזה לא חצי קילומטר מכפר סבא) וגוש קטיף תובב"א ("רצועת עזה" - ביטוי שבה לחפות על זה שהגוש היה קרוב יותר לשדרות מאשר לעזה). "חזקה על תעמולה - שאינה חוזרת ריקם" (הרבי מליובביץ זצ"ל)
|
 
|
י"ד אייר תשס"ו, 12/05/2006
באחד הערבים שלפני יום העצמאות נשאלתי "נו משה, מה אתה עושה ביום העצמאות ?" לשואל עניתי שאני לא יודע, אבל אחר כך צפו בראשי תמונות מימים אחרים. חשבתי לא מעט מה לכתוב, אבל לאחר לא מעט זמן שבו כתבתי ומחקתי, ושוב כתבתי, ושוב מחקתי פשוט התייאשתי מלכתוב. קצת אחר כך (ותודה למי שגרמה לי לעשות את זה) חיפשתי תמונה מסויימת במחשב שלי, ומצאתי מזכרות ממקומות שהיו ואינם עוד. בסופו של דבר החלטתי לתת לתמונות לדבר במקומי. "השרשרת האנושית": מפגן ענק שבו רבבות יהודים כיסו קילומטרים על גבי קילומטרים. מי בתקשורת שהיה מעוניין להשכיח את זה, עשה מלאכתו נאמנה. האמונה התמימה לפיה הפגנות דמוקרטיות יעצרו את הגירוש קצת אחר כך, בשבת תשובה, נסעה קבוצה של חג"סניקים אמיצים של עזרא (כל השאר, או הוריהם השתפנו משום מה), לבקר ביישובי גוש קטיף המיועדים להחרבה: כמה עזראים/ות על החוף ביישוב שירת הים בחול המועד סוכות, נסיעה מאורגנת מהתחנה המרכזית פ"ת לצפון השומרון. כל הסיפור כחצי שעה נסיעה. אמרתי פעם שאני קרוב מאוד ל"גבול הישן" ? בתים בישוב חומש על רקע נופי השומרון יצירת-אומנות בכפר האמנים שא-נור.
לבושתי אומר שאת שם האמן - שכחתי אחר כך הייתי עסוק בצרות אחרות (ובתפילה שהגירוש יפול איפשהו בדרך), ובחול המועד פסח חזרתי לטייל. בדרך מנווה דקלים לחוף הים חוף הים המדהים. צילום: דודי גנוט עבר החג, הגיע יום העצמאות. גם שם עשתה המצלמה של הפלאפון את עבודתה נאמנה. יום העצמאות בגוש קטיף. ים של אנשים שבאו לעודד ולחזק יומיים לפני תשעה באב, תפילה מעומק הלבליושב במרומים שיעשה משהו לקראת הפשע שבדרך: לרחבה אי אפשר היה להיכנס. לאחר טיול ארוך על גגות העיר
העתיקה, הצלחתי לתפוס בערך רבע או שליש מהמשתתפים בשמיים רצו אחרת, וכך הגענו לעיר אופקים, שם, באמצע הלילה, עלינו על אוטובוס שאף אחד לא הזמין, ואף אחד לא באמת יודע לאן הוא הולך ליסוע. עם שחר, כלבי האמסטף בתחפושת בני-אדם המכונים יס"ם, תפסו אותנו. אם ראיתם פעם איך אריה או חיית-טרף אחרת טופסת את הקורבן שלה, כך כוחות החוק תפסו את הפושעים המסוכנים. נדחסנו משהו כמו 80 איש באוטובוס הצפוף, ונחטפנו היישר למחסום כיסופים, שם ראיתי את השלט האדום והאנטישמי שעל פיו אסור ליהודים (להבדיל מערבים תושבי ישראל) להיכנס לחבל עזה. הנה נבל אחד במשטרת כיסופים שמונע מאיתנו לצאת מהאוטובוס
בשביל לשתות או ללכת לשרותים. ראיתי במו-עיניי את הרשעות של מפקד משטרת כיסופים דאז, רון יהודה ימ"ש. הנ"ל דאג לפרנסתם של הרבה מאוד רופאים... אחר כך ייבשו אותנו משך יותר משלוש שעות, ולבסוף הגענו, יחד עם עוד כ-300 פושעים, לרחבת הכלא בבאר שבע אוייבי העם והמדינה ברחבת כלא "דקל" בבאר שבע. איכות התמונות יחסית ירודה, לאור העובדה שהן צולמו ברובן בידי טלפון סלולארי עם מצלמה בסיסית (איכות VGA). אחד מלקחי הגירוש בעיניי, היה העובדה שקניתי לעצמי מצלמה איכותית בהרבה, ובמקביל גם השקעתי לא מעט זמן באימונים ובצילומי-סרק על מנת שהתמונות הבאות שיצאו מתחת ידי יהיו טובות בהרבה.
|
|
ז' אייר תשס"ו, 05/05/2006
אני, כידוע לחלקכם לא גר בשומרון ולא ביהודה. אפילו לא בירושלים. אני גר בדירה קטנטנה בעיר שמכונה לעיתים "אם המושבות" - ההתנחלות העברית הראשונה. העיר שבה משפחתי גרה מאז 1886. אני יושב מול המחשב, ופתאום בזווית העין אני שם לב שאחד מהפלאפונים שלי איבד משום מה את התקשורת עם האנטנה של אורנג'. מכיוון שכך, הוא הציג על המסך שלו רשימה של רשתות אחרות להתחברות. על המסך היו שלוש אפשרויות: 
(אגב, חד עין יוכל לזהות את תמונת הרקע של מכשיר המוטורולה חד-הקליטה שברשותי, שבדומה לרקע המכשיר השני קשורה כמובן לגירוש של הקיץ)
האפשרות השלישית בתמונה הכתה אותי בהלם. הכרתי את רשת ה- GSM הזו בשיטוטי השונים ביהודה ושומרון אולם לא שיערתי שהיא תיקלט עד לכאן. בדרך כלל באזור עירוני הם נזקקים לאנטנות כל כחצי קילומטר, מה שגורם לא אחת למאבק של התושבים באנטנה, בה בעת שהם אינם מבינים כי היעדרה מסכן בדרך כלל את בריאותם הרבה יותר.החלטתי לצלם את המסך וללכת לישון. אולי איכות הקליטה בלילה היא זו שסייעה לקליטת האות עד לשולחן שלי. בבוקר ניסיתי שוב, ושוב ניתן היה לראות את Jawwal מופיעה בצורה יציבה על מסך הטלפון הסלולארי שלי. ניסיתי גם את המכשיר של אחי (Sony Erricson T290i) והתוצאה היתה דומה:
חשבתי שאולי מדובר במשהו מקרי. חיכיתי כמה ימים וניסיתי, הפעם על המכשיר השני שלי, זה שעבר התעללות קשה במשך הכמעט שנתיים שהוא חי: 
אחר כך נכנסתי לאתר נחמד בשם eMap, שם רציתי לבדוק באמת עד כמה רחוק הבית שלי ועוד כמה ישובים בסביבה מהקו הירוק. ראש העין: 0-4 ק"מ
קיבוץ עינת, קיבוץ גבעת השלושה, כפר סירקין: 5-6 ק"מ
כביש 40, הדר גנים והסביבה, כפר אברהם: 8 ק"מ
תחנה מרכזית: 9-10 ק"מ
בית חולים בילינסון, כפר גנים: 12-13 ק"מ
הבית שלי: 10 ק"מ את המרחק שעוברים אותות סלולאר יכול לעבור באותה הקלות גם קסאם. זה התחיל בגוש קטיף, עכשיו שדרות ואשקלון, ובקרוב יפלו קסאמים גם על הבית שלי בפתח תקווה. תושבי גוש דן - תתחילו לנקות את המקלטים !
|
|
כ"ו ניסן תשס"ו, 24/04/2006
לפני כמה ימים פגשה אמא שלי במנהל בית ספר ידוע באזור השפלה וכמה מאחיי לומדים בשלוחותיו השונות. שיחה קצרה עם הנ"ל גררה משפט מצידו ש-"אני לא שומע רדיו, ולא קורא עיתונים". אמי המשיכה ושאלה אותו "נו, אז מה אתה כן שומע ?", תשובתו היתה שהוא מתחבר מהסלולארי לחדשות ערוץ שבע. אותו מנהל אינו איש טכנולוגיה, וגם לא נער/ה מתבג/רת השולט/ת ברזי הטכנולוגיה. הוא בסך הכל עוד אדם מן הישוב. ברגע ששמעתי שהוא משתמש בזה, הבנתי כי מה שחשבתי עליו הרבה זמן - נכון.
בחודש האחרון ייצרו האתרים הללו כ-200,000 דפים נצפים. בלי פירסום, בלי חשיפה, רק מפה לאוזן.
 חברות הסלולאר השונות, שפכו מליונים בנסיון לדחוף טכנולוגיות חדשות. בין הטכנולוגיות הנ"ל ניתן לספור את האינטרנט הסלולארי ( WAP), הודעות מולטימדיה (MMS) ורבים אחרים, ובראש ובראשונה את הכישלון המסחרי המהדהד של הדור השלישי.אז הנה, חברות סלולאר יקרות (תרתי משמע), הנה "טיפ" מסחרי שיעזור לכם. כפי שרבים מכם יודעים, אני מחזיק במכשיר דור שלישי של חברת אורנג'. את הנ"ל רכשתי (או ליתר דיוק קיבלתי מהעבודה) על מנת לשמש אותו כמודם סלולארי, וגם קצת בשביל ללמוד את התחום המעניין והמאתגר הזה. מולהב לאחר שקיבלתי את המכשיר, נכנסתי לדף הבית של אורנג' והתחלתי "להנות" מתכניו העשירים של הדור השלישי. עשירים אמרתי? כלום. שום דבר מעניין לא היה שם. את החדשות שיש שם אני יכול לקבל חינם ברדיו או בטלוויזיה או בעיתונים. באגף תוכניות הבידור לסוגיהן קיבלתי את אותו הזבל מהטלוויזיה ומדור המשחקים היה סתם יקר. אחורה בזמן בסביבות פסח לפני שנתיים, מכור כבד שכמוני קלט שמתישהו הוא יעזוב את הבית. בין אם זה ישיבה ובין אם זה כל מסלול אחר שאבחר, וכמובן גם האתגר ללמוד טכנולוגיה חדשה - עניין אותי. כתוצאה מכך, התחלתי פשוט ללמוד כל טכנולוגיה אלחוטית שרק ידעתי שהיא קיימת. באותה תקופה קראתי מאות ואלפי דפי-ענק ברשת על כל טכנולוגיה אפשרית בתחום, ההבדלים והשימושים. חיפשתי טכנולוגיה שתעבוד על כל מכשיר שעומד בתקן סביר ובעיקר - תהיה זולה. בסופו של דבר החלטתי לעבוד עם WAP. לקראת ה' באייר, יום ההולדת של הפורומים של עזרא כתבתי את הגירסא לסלולארי של הפורומים ופירסמתי אותה בצורה צנועה. מה שעבר משם והלאה - הסטוריה.זה התחיל בכאלו שניצלו את החודש-חינם שאורנג' נותנת ואחר כך נשארו לאחר שהפכו את התיבות הפרטיות שלהם לתחליף זול ונוח ל- SMS, עבר בגולשים ש-"שרפו" ככה שיעורים משעממים בנסיעות וכדומה.
אנשי השיווק של אורנג', אנשי סלקום, תלמדו: אם תתנו את אותו זבל שמקבלים בטלוויזיה בעיתונים לא תהיה לאיש סיבה להתחבר לשירותי ה"תוכן" שלכם. את הזבל שאתם מנסים למכור אני מקבל חינם ומנסה להתפטר ממנו.
התוצאות הדהימו גם אותי: רק בחודש האחרון ייצרו האתרים הללו כ-200,000 דפים נצפים. בלי פירסום, בלי חשיפה, כמעט ורק מפה לפה. אני לא יודע את הסטטיסיטקה המדוייקת של "חדשות ערוץ 7" באתר של אורנג', אבל ידוע לי שמדובר באחד האתרים הפופולאריים בין גולשי הסלולאר של החברה הזו - גם זה בפירסום מינימליסטי בעליל תוך דחיקה של הקישור לעמוד השני והשלישי.
באותה ההזדמנות אגב, אתם מוזמנים להתקשר לשירות הלקוחות של אורנג' ולהתלונן על דחיקת ערוץ שבע לתחתית התפריט (זאת בעקבות תלונות של עוכרי ישראל). זה גם לא עולה אגורה: *054 מכל מכשיר שלהם. אני לעומת זאת, באפס תקציב וקצת כשרון תכנות, עשיתי הרבה יותר - פיתחתי מערכות עם ערך מוסף אמיתי, ולא זבל בשינוי דקורציה. אנשי השיווק של אורנג', אנשי סלקום, תלמדו: אם תתנו את אותו זבל שמקבלים בטלוויזיה בעיתונים לא תהיה לאיש סיבה להתחבר לשירותי ה"תוכן" שלכם. את הזבל שאתם מנסים למכור אני מקבל חינם ומנסה להתפטר ממנו. אם תתנו משהו אחר, אמיתי, שונה - תצליחו. בברכת גלישה נעימה (וד"ש למגורשי גוש קטיף הגולשים פה דרך הסלולארי) משה.
|
|
י"ח ניסן תשס"ו, 16/04/2006
עוד תמונות לא מצדיקות את הורדת ההודעות האחרות מטה, אז הנה תמונות נוספות, ומחברון. הנה מערת המכפלה, והדשא
 והנה חייל שומר על הערבים (שרבתי), בה בעת שהוא חושש שהערבים שעליהם הוא שומר ירצחו אותו. 
והנה עוד אורח, שהגיע גם עם הבית: 
ותמונה אחרונה: עוד בית ותיק ומוכר בישוב היהודי בחברון: 
יאמר לזכותה של חברת אורנג', שהאינטרנט פה בחברון מתפקד כהלכה. והנה התמונות מאתמול: חשבתם שהצעדה היום תעבור בשקט? טעיתם. הנה 2 תמונות שהועלו במסירות נפש דרך חיבור סלולארי צולע. צפיה מענה. בתמונה הראשונה: שוטר מצלם בלי בושה את הצועדים
צילום: משה למפרט / ערוץ 7
 בתמונה השניה - צבא ה"הגנה" לישראל בעוד משימה לאומית של שמירה על שלום הציבור:
צילום: משה למפרט 
עוד תמונות יעלו מן הסתם בהמשך, בהתאם למזל ולהתערבות הריבונו של עולם בחיבור הסלולארי הצולע.
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|
