מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
ד' אדר תשס"ז, 22/02/2007
האמת שהתלבטתי מאוד אם לכתוב על הנושא הזה וכיצד. בהודעה שקדמה לאחרונה הבטחתי לעסוק בזה ב"פעם הבאה" אבל עדיין התלבטתי. לבסוף החלטתי שיש עניין בפרסום. את הכתוב כאן שכתבתי מתוך כמות גדולה של חומר שהצטבר אצלי ונשלח על ידי אנשים גדולים ממני, גם כרונולוגית וגם מעשית, בתקופה שבה הייתי מנהל האתר והפורומים של תנועת הנוער עזרא. יש דברים שאי אפשר ללמוד בבית ספר. 100 שיעורים בכיתה לא יעילים כמו לשבור את הראש ולנסות לבצע משהו לבד. האמור נכון לגבי כל מקצוע כמעט ולא פחות חשוב - כלפי יחסים בין אישיים. כולנו מכירים פחות-או-יותר את נושא ההפרדה בתנועת הנוער. לרוב הדוגמא הקיצונית היא סניפים מסויימים של בנ"ע והתנהלויות בעייתיות שיש שם.  ה"צעירים הטפשים" והמאוהבים מהסניף מתחתנים בגיל צעיר, מסתפקים במועט וחיים בסך הכל לא רע
 בשנים האחרונות, במקביל להתחזקותה של אריאל התפשטה התופעה גם בבנ"ע וגם בעזרא שבאופן מסורתי הייתה איפשהו באמצע. סניפים שבעבר היו מעורבים או מעורבים-למחצה, הולכים ומפרידים יותר ויותר פעילויות. במבט לטווח קצר זה נראה לא רע, ופותר בעיות שונות בגילאי התיכון. רק לאחר שנים ניתן לראות מהן ההשלכות השליליות של התופעה. על התופעה הראשונה כתבתי פה בח' שבט, על רקע בעיות הצניעות בצה"ל. אותם חיילים שהיו בצעירותם ב"אריאל" או בסניפים נפרדים מגלים שיש רחמנא-לצלן בנות בעולם ובשלב הזה הם נתקלים בבעיה. הבעיה, מיותר לציין, לא נעלמת ומופיעה בהמשך כאשר הם מגיעים ללמוד מקצוע, ואם לא שם אז בשלב הבא של מקום עבודה. במקום העבודה הנ"ל יש נשים וישנו הצורך לתקשר איתן ברמה סבירה, דבר שאותו הבחור שלנו לא כל כך יכול לעשות. אם בגיל 13,14 טעות או פאדיחה שיכלה להיות לו עם מדריכה בסניף הייתה מסתכמת בפאדיחה ובזה שהיו צוחקים עליו יום-יומיים, עכשיו המחיר של טעות כזו יכול להיות גבוה בהרבה. כמו בכל דבר - גם כאן יש "שכר לימוד" שאותו צריך לשלם מתישהו. כמובן מושפע גם נושא מציאת בת זוג. אין זה סוד גדול כי רוב המתחתנים בגיל צעיר בציבורנו הכירו בסניף. תפרידו את הסניף והנה לכם עוד סיבה לעליית גיל הנישואין. ה"צעירים הטפשים" והמאוהבים מהסניף מתחתנים בגיל צעיר, מסתפקים במועט וחיים בסך הכל לא רע. אלו שצריכים להחליט להתחיל לצאת עושים את זה בגיל הרבה יותר מבוגר, כשמעגל ההיכרות שלהם מצומצם הרבה יותר והרבה פעמים פשוט לא לעניין (צה"ל, מקומות עבודה ואחרים), שלא לדבר על "שכר הלימוד" שהם משלמים ולא חסרות דוגמאות. אני לא אומר שצריך להפוך את היוצרות ולהתחיל לערב את הכל, די ברורות לי ההשכלות של מהלך כזה, אבל צריך וחובה לחשוב אם לא יצא שכרנו בהפסדנו ואם הנזק לא רב מהתועלת. אתם מוזמנים להגיב. חשוב מאוד הדיון בנושא הזה.
|
 
|
י"ד שבט תשס"ז, 02/02/2007
לכאורה היתה אמורה הקמת מנהלת "השילוב הראוי" בצה"ל, להיות התשובה ההולמת של הדת להתערותן ההולכת וגוברת של נשים במסגרות הממסד הצבאי השונות, ומתן פתרון לכל בעיה שתצוץ בעקבות המצב החדש שנוצר. אך מסתבר שרעיונות לחוד ומציאות לחוד. כבר בתחילת שירותי הצבאי, בעת שהותי בבסיס הטירונים, הייתי נתקל לא אחת בתופעות לא צנועות; ואף יותר מכך, במצבים אחרים לא נעימים כאשר בנות היו מסתובבות באין מפריע במגורי הבנים. לו היו מתרצים זאת בעובדת כניסתן המוגברת והלא מבוקרת של בנות המין השני למגוון תפקידים בצה"ל, הרי שהפעלת תכנית השילוב הראוי שהזכרתי  השירות הצבאי כיום בכללו מהווה אתגר עצום לחייל הדתי, ואין שום סיבה שבשם הדת נקשה עליו עוד יותר.
 לעיל היא זו שאמורה לפתור בעיות מהסוג הזה, ואינה. בפועל, התכנית החדשה לשילוב הראוי, בסופו של דבר אף גורמת להפך מהרצוי. אם עד היום נאלצנו להתמודד עם התופעה שבה הסגל הפיקודי הצבאי משתמש בתירוץ ה'מבצעי' להתיר כל דבר אסור הלכתית, הרי שעתה אנו נאלצים להתמודד עם התירוץ החדש- 'שילוב ראוי'. לא מתאים לך שבוע נופש יחידתי מעורב במלון ובריכה? בעיה שלך, שילוב ראוי. הופעה של זמרות? יום ספורט יחידתי? אל דאגה, שילוב ראוי. אם הייתה תכנית השילוב הראוי באמת פותרת את הבעיות בהן עלול להיתקל חייל דתי במסגרת אירועים שכאלה, דיינו. אך לצערנו לא רק שהיא אינה פותרת אותן, היא גורמת לחייל להיות חסר אונים אל מול התופעה- הוא איננו מודע לכך שהמפקדים מכירים רק את שם התכנית ולא מה היא אומרת בפועל.
הצצה חטופה בשבועון הצה"לי יכולה להבהיר לנו במדוייק איך מתקבלת התכנית הזו בצבא- לכתבה המדברת על עניינים טכניים במנהלת השילוב הראוי צורפה תמונה שכביכול אמורה להמחיש את נושא הכתבה; בתמונה נראים חיילים וחיילות חבוקים זה בזו. אכן תמונה הממחישה את השילוב הראוי ע"פ תפיסת העולם הצה"לית. איך אומרים? תמונה אחת שווה אלף מילים. היחס המזלזל הזה של הצבא לצרכים דתיים, נובע לענ"ד ממשהו הרבה יותר עמוק ומורכב מאשר סתם רשלנות של הרבנות הצבאית הראשית. אם נעיף מבט לכתבה אחרת באותו עיתון ממש, נראה איך הוקמה לא מזמן גם מכינה קדם צבאית דתית חדשה, לבנות. מה שעד היום היה בגדר תופעת שוליים מיעוטית של הציבור הדתי, עומד לקבל גושפנקה הלכתית-דתית במסגרת כמעט צה"לית. אז אם הרפורמה ביחסי דת וצבא מתחילה כבר אצלנו פנימה, מה לנו כי נלין על יחסו המאכזב של הצבא לענייני הדת במסגרותיו הוא?
לענ"ד כדאי וניתן לעצור את הבעיה כבר עכשיו. לא לכל פתרון הלכתי לבעיות בצבא צריך לפתוח מנהלת חדשה עם שמות מפוצצים, אפשר ורצוי פשוט להוסיף ולרענן כמה פקודות מטכ"ל. אם בצבא הוחלט לערב את בנות המין היפה בתפקידים חדשים, שיבושם לו. אין זה מכריח אותנו לשבור את הסטטוס קוו הקיים ולזרום עם התופעה הזו בשם השילוב הראוי, ולחייב חייל דתי, למשל, לצאת לנופש מעורב. השירות הצבאי כיום בכללו מהווה אתגר עצום לחייל הדתי, ואין שום סיבה שבשם הדת נקשה עליו עוד יותר.
יעקב פייגלין, גבעתי את המאמר הזה קיבלתי השבוע מחבר המשרת בחטיבת גבעתי והוא מפורסם פה ללא עריכה, ובכל זאת - גם כמה מילים משלי: הבעיות שעליהן הוא מדבר נמצאות באווירה הלא רשמית (בנות במגורים למשל, נופש וכו'). בעבודת היום-יום של הצבא פחות או יותר אפשר לחיות בצורה סבירה גם כשיש חיילות. באשר אליי - אני מסתדר מסיבה פשוטה: אני לא ישן בבסיס, ולא מגיע לפעילויות חברתיות.
|
 
|
ח' שבט תשס"ז, 27/01/2007
בעיית החיילות בצה"ל התפתחה מאוד בשנים האחרונות. בשלב מסויים של השירות הצבאי ניסיתי לשאול את עצמי מה בעצם קרה פה. מה שונה יום מיומיים. מי שנתן לי נקודת פתיחה לניתוח הבעיה היה הרב אליעזר מלמד שבמאמרו ב"בשבע" לפני שבועות אחדים כלל את נושא הבנות בצבא כחלק מנושא רחב יותר - "הציבור התורני".
בשנים האחרונות מעודדות הפמיניסטיות את גיוסן של בנות לתפקידי לוחמות ותומכות לחימה. על מנת לפתור בעיות הנובעות מהתופעה הנ"ל הוציאה הרבנות הצבאית ו"מנהלת השילוב הראוי" נייר הכולל קווים מנחים בנוגע לפעילות מעורבת. בניגוד לנדמה לעיתים מהפרסומים בתקשורת הדתית, הכללים הללו בדרך כלל פחות-או-יותר נאכפים מתי שהחייל הדתי מעוניין שהם יאכפו (ולצערנו - לא תמיד הוא מעוניין). זה לא שפתאום אין בעיות צניעות וכל הבעיות נפתרו, ולצה"ל יש עוד הרבה מה ללמוד בקשר לדיני צניעות. הבעיה היא הרבה פעמים במקום אחר, עמוק יותר. משך שנים חיילים דתיים (וחיילי "הסדר" בכללם) שמעו קורסי-כיתה (להבדיל ממד"סים) מחיילות, ואיש לא ראה בכך בעיה. נראה כי הבעיה צפה על פני השטח עם עליית ההיקף של חיילים שגדלו בחברה נפרדת לחלוטין, תנועת "אריאל" כמשל וישיבות בסגנון דומה. הללו, החיים בחברה נפרדת לחלוטין כל חייהם רואים בעצם המפגש עם החיילות (ולמעשה - כל בת/אישה אחרת בסביבתם) כבעיית צניעות. הבעיה הזו קיימת גם בהמשך חייהם אולם בצבא (היציאה הראשונה מן החממה) הבעיה מתפרצת בצורתה הקשה ביותר. תוסיפו לכך את ה"חיבה" שלהם כלפי צה"ל ותבינו מה פתאום קרה פה. אם לרבים (ואני בניהם) העובדה שהחיילות בבסיס יודעות שבחיילים דתיים לא נוגעים מספיקה על מנת לשמור על אורח חיים דתי ונקי מבעיות צניעות פחות או יותר, אצל הללו ישנן נורמות אחרות, שבהן, כנראה, צה"ל יאלץ להתחשב. בפעם הבאה: המשך הדיון בתופעה ואלמנטים אחרים שלה. חזרה לימי תנועת הנוער ועוד כמה נושאים מעניינים נספחים.
|
 
|
כ"ט טבת תשס"ז, 19/01/2007
לוגו העמותה נתבקשתי היכנשהו לפרסם את אחת מהפעילויות של העמותה הזו, שהוקמה על ידי צעירי  נקודת הפתיחה שלהם נראית בעייתית למדי. הם מוחים על עוולות ובצורה סלקטיבית - מה שהתקשורת השמאלנית אוהבת.
 ם דתיים מאזור ירושלים באביב תשס"ד. לכאורה - לא ראיתי בכך כל רע. די מהר הבנתי איך ראשיה של העמותה הזו עובדים ומהו כיוון החשיבה שלהם, שגרם לי לחשוב פעמיים אם זה מה שאני מעוניין לעשות. אם נכתוב בקיצור: העמותה הזו מנסה לקדם את כל מה שנטען ע"י השמאל הקיצוני שהציבור שלנו הזניח. אי אפשר להשתחרר מהחשיבה כאילו כל קיומה של העמותה ופעילויותיה מקורו במטרה לנפץ את המוסכמה הבדויה שהועלתה וקודמה ע"י התקשורת הישראלית על מנת להכפיש את הדתיים והמתנחלים.
משך שנים רדפה אותנו התקשורת בטענה שהזנחנו את הנושא החברתי ו"ברחנו" לגבעות יהודה ושומרון - והיא באה ע"מ למלא את החסר לכאורה או החסר האמיתי. השמאל רודף אחרי ה"קפיטליזם החזירי" - היא מתנגדת לו ופועלת עם מבט סוציאליסטי (שמאל - אמנם כלכלי אבל שמאל). נחמד מאוד (ולא שאני מזלזל) להילחם בשביל הנכה במסעדה בירושלים או בתל אביב - אבל זה מה שהתקשורת אוהבת. לא ראינו את פעילי העמותה נלחמים נגד רמיסת זכויותיהם של עקורי גוש קטיף. הללו, שרומו ורוששו על ידי השלטון, לא קיבלו סיוע מהעמותה הזו ודומותיה מחשש להשתייכות פוליטית ולכתבות לא אוהדות בתקשורת. ניתן גם לראות בכנסים השונים של התנועה נואמים מהשמאל הקיצוני שתפסו טרמפ על הבמה הנוחה ועל הציבור באולם. לא ראינו אותה נלחמת על זכותם להתפרנס בכבוד של המורחקים בכל מיני צווים ולא ראינו אותה נלחמת על דברים אחרים, שכל חטאם היה שהם נספחים למאבק על ארץ ישראל.
אני עדיין לא גיבשתי באופן סופי דעה כלפי העמותה ופעילויותיה (הברוכות, לפחות בחלקן) אולם במבט ראשוני - נקודת הפתיחה נראית בעייתית למדי. הם לא באים עם איזו תפיסה כלכלית-פוליטית מסודרת אלא מוחים על עוולות ובצורה סלקטיבית למדיי - מה שהתקשורת השמאלנית אוהבת ולאו דווקא מה שחשוב יותר. ועם זאת, הפעילות שלהם בסך הכל ברוכה. היעדים הללו (מאבק על זכויות הנכים, העובדים ה"שקופים" וכו') - חשובים לא פחות מאחרים, ושם כנראה שיש סיבה טובה לשתף איתם פעולה. אם תהיה לי הבחירה בין מקום עם התו החברתי שלהם לבין מקום בלעדיו - אעדיף את התו.
|
 
|
י"ז טבת תשס"ז, 07/01/2007
אחד הדברים שעושה צה"ל (ובראש ובראשונה - הרבנות הצבאית) בשנה האחרונה הוא נסיון לתקן את תוצאותיו הנהדרות של החינוך הממלכתי חסר הערכים. על הרקע הזה אורגן מבצע "בעקבות המכבים" ומאורגנות פעילויות שונות. אחד המקומות שהרבנות הצבאית אוהבת לארגן בהם סיורים הוא " מנהרות הכותל המערבי". מקום מאוד נחמד ומושקע שאני מניח שרובכם מכירים. הכניסה למנהרות. צילום: thekotel.org כזכור פחות או יותר לרובנו, לפני כ-10 שנים פתח רה"מ דאז, בנימין נתניהו, את היציאה ממנהרות הכותל, ע"מ לאפשר יציאה מהמקום ובכך לשחרר את המנהרות לקבוצות נוספות. האוייב לא ויתר, פתח במלחמת בזק שהסתיימה עם 16 חיילי צה"ל הרוגים. ביבי לא התקפל והפתח נשאר פתוח. לא מזמן ביקרתי במנהרות, הפעם עם חבריי לבסיס. קבוצה של כמה עשרות חיילים, חלקם חמושים שהודרכו בידי רב צבאי. להפתעתי - הסתבר כי בשקט בשקט מישהו הורה פשוט לסגור את הפתח והיום חוזרות קבוצות לכיוון הכותל בדרך הישנה בדומה לעבר. כאילו לא פתחו את הפתח, כאילו לא רצחנות המחבלים גבתה 16 חיילים וכאילו שום דבר אחר לא קרה. ואין פוצה פה ומצפצף. _______________________________ עדכון מתגובות הגולשים הסתבר שהפתח השני חסום רק לטיולים המאורגנים ע"י משרד החינוך וצה"ל. קבוצות פרטיות כן יוצאות מהצד השני. בכל אופן - המסקנה לא צריכה להיות שונה, ואולי אף חמורה יותר.
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|